שקל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

(בקשה לסילוק על הסף)

הבקשה ורקע כללי

לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף או לחילופין בקשה להעברת התביעה לפסים רגילים וכן מתן ארכה להגשת תצהירי עדות ראשית.

המבקשת הינה הנתבעת והמשיבה הינה התובעת בתביעה חוזית לפי פוליסת ביטוח המבטחת את המשיבה מפני אובדן כושר עבודה אצל המבקשת.

המשיבה הגישה תביעה חוזית נגד המבקשת בגין אובדן כושר עבודה בעקבות ניתוח שעברה בעמוד השדרה כתוצאה מגידול. לפי הנטען בכתב התביעה, המשיבה עברה מספר טיפולים וסבלה מדיכאון אשר גרם לה לניתוק וריחוק מהחברה. אשר על כן, פנתה המשיבה למבקשת בכדי שהאחרונה תעביר לידיה תגמולי ביטוח המגיעים לה לטענתה לפי פוליסת הביטוח.

טענות הצדדים

לטענת המבקשת, דין התביעה להידחות כנגדה מחמת העדר עילה. כך טענה המבקשת, כי מאחר והמשיבה מבקשת להוכיח עניין שברפואה שומה עליה היה לצרף חוות דעת רפואית כמצוות התקנות, משלא צורפה חוות דעת דין התביעה להדחות מאחר ולא הוכחה עילת תביעה.

בנוסף טענה המבקשת, כי ככל ובית המשפט לא יעשה שימוש בסמכותו ולא יורה על דחיית התביעה, מתבקש הוא להעבירה לפסים רגילים מאחר ואינה מתאימה להתברר במסלול סדר דין מהיר. עוד הוסיפה המבקשת, כי עסקינן בתביעה שמאופיינת במורכבות עובדתית המצריכה בירור עובדתי שאינו מתאים לסדר דין מהיר. יתרה מזאת, תידרשנה חקירות ארכות לעדויות ולמומחים וכן יצטרך בית המשפט לפחות לשמוע עדותם של שני מומחים משני הצדדים. זאת ועוד, יתכן ויתקיימו הליכים מקדמיים שונים שאינם נתונים למשטרה של התביעה המהירה.

מאידך טענת המשיבה, כי יש לפטור אותה מחובת הגשת חוות דעת רפואית מאחר והתשתית הרפואית שהונחה בפני בית המשפט כעולה מהחומר הרפואי שהוגש יש בה בכדי להעביר את נטל השכנוע לכתפי המבקשת.

כמו כן טענה המשיבה, כי ידה אינה משגת הוצאות לכיסוי שכר טרחת מומחה וכי הכנסתה מתבססת על גמלת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. עוד הוסיפה, כי בסופו של יום בית המשפט ימנה מומחה מטעמו וזאת לאחר שתינתן חוות דעת רפואית מטעם שני הצדדים, כך שעדיף לדידה למנות מומחה מטעם בית המשפט כבר בשלב זה.

יתרה מזאת, המשיבה מבקשת כי בית המשפט לא יזדקק לצעד הדרסטי בדמות סילוק התביעה ובמידה ולא ימנה מומחה מטעמו אזי מתבקש הוא ליתן למשיבה ארכה להגיש חוות דעת רפואית.

באשר להעברת התביעה לפסים הרגילים ומתן אורכה להגשת תצהירי עדות ראשית, המשיבה מותירה את העניין לשיקול דעתו של ביתה משפט.

דיון והכרעה

עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בימ"ש לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן.

תקנה 101 מיועדת "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת". (ראה לעניין זה: ע"א 316/56 קרמש נ' דבי פ"ד יא' 1336, 1341 וכן ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חב' האחים שבירו בע"מ ואח' פד"י נד (4) 464, 478.)

מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית משפט מעדיף תמיד, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני. (ראה לענין זה: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני, פ"ד ל"ו (2) 151, 155 - 156.)

אם כך, סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי, אשר יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראה לענין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מ"א (1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה פ"ד מו (1) 470; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה (4) 18; ע"א 450/78 מדינת ישראל נ' זאב יוליס, פ"ד כד (2) 522; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב -יפו, פ"ד מ(2) 668).

בשים לב לאמור לעיל לא מצאתי לנכון לסלק את התביעה על הסף בשל אי צירוף חוות דעת. יחד עם זאת, אני מאריך את המועד למשיבה לצרף חוות דעת רפואית בתוך 60 יום מהיום אחרת אורה על מחיקת תביעתה או לחילופין להגיש בקשה לפטור מהגשת חוות דעת רפואית.

יתרה מכך המדובר בתביעה כספית אשר המשיבה לא מצאה לנכון לנקוב בסעד הכספי הסופי אותו היא מבקשת. לכן המשיבה תגיש כתב תביעה מתוקן בו תנקוב בסכום הכולל אותו היא מבקשת ותציין את תקופת האי כושר המבוקשת על ידה כל זאת בתוך 30 יום מהיום. כן תישא באגרה המתבקשת מתיקון כתב התביעה.